למי שייך הכעס הזה?
היום ידוע שהמחזור החודשי של האשה עושה לה שמות במצב הרוח. היא לעיתים מגיעה לדיכאון הכי גבוה שלה בימים אלו.
לעומת זאת, הדיכאון הגברי, הוא פחות ידוע, עליו פחות ביזבזו מילים, כאילו שהוא לא קיים.
בכתבה שנערכה על אשתו של חיים נחמן ביאליק, מאניה, שהיתה נשואה לו כ-41 שנה נכתב שחייה לא היו רצף של שנות ליקוק דבש. ועכשיו מגיע ההסבר לליקוק המרורים: "בשל מידת הרתחנות, שבה לקה ביאליק ספגה ממנו מאניה לא אחת חרפות ועלבונות, שהקשו על חייה במחיצתו. אך ביאליק היה ער לחולשותיו וחזר וביקש ממנה מחילה, וזו סלחה לו בטובה". כמה פשוט. סלחה לו בטובה. התפרצויות כעס, זעם, תוכחה, האשמות כבדות ולבסוף סליחה מחילה ובא לציון גואל.
אך היושרה הגברית של ביאליק נזדקקה בכל זאת לוידוי. וכך ביאליק מתוודה באוזני הסופר מרדכי עובדיהו ידידו הטוב:"להתפרצויות קשות של זעם ותוכחה אישיות נתפסתי דווקא לגבי אנשים הקרובים ביותר ללבי, בחינת - את אשר יאהב יוכיח....'שפיכות דמים' זו באה לטהר ולזכך ולהדק עוד יותר את ברית הלבבות בינינו".
האם מישהו שמע על סוג ברית שכזאת? ברית בין זוג אנשים שבו האשה הופכת להיות לספוג המקבל באהבה את מטעני הדיכאון של בן זוגה כחלק מהזוגיות. כחלק מתפקידה מבלי לגבות תשלום נוסף על תפקידיה הרבים ממילא.
האם מישהו שמנה ספר וייחס לנשים סוגים שונים של תועלות מנה בין היתר את התועלת של האשה כמי שהופכת לכר האיגרוף המילולי כנראה של גברים כלפי נשותיהן (וכמובן כמובן לא רק המילולי).
הגבר חוזר הביתה, נאמר לו דבר מה שאינו מתקבל על דעתו. הוא חורק שיניים, והאגרופים שלו מוכנים לחבוט ולשונו מצילה אותו וכך מוצאים השניים כחלק מסדר היום זמן שיש בו הרבה רעל, אנרגיות שליליות, וחוסר כבוד.
כמובן שהכל נשאר במשפחה. הבעל בדיכאון, האשה חוטפת ואין פוצה. זה נורמאלי. זה נורמטיבי.
עופרה פוקס אשתו האהובה של אהוד מנור מעידה על אהבתם: "בכלל לאהוד היו רק מעט חברים אמיתיים. החברות הכי אמיתית היתה בינו לביני. והייתה בינינו גם שותפות בעניין היצירה. הוא היה מתחיל משפט ואני ידעתי איך זה ייגמר, ולהפך. היה בינינו משהו סימביוטי שלא תמיד היה כל כך בריא".
עד כאן האידיליה שיש בה הרבה קסם. אבל לכל אידיליה ישנם עוד צדדים וכך היא ממשיכה את הוידוי שלה :
"הייתה תכונה אחת באהוד שלא אהבתי. כשהיינו עם אנשים שהוא עבד איתם, והוא היה מתעצבן ממשהו שהם עשו או אמרו, אהוד היה מוציא את הכעס עלי באותו מעמד. זה היה הדבר שהכי לא אהבתי אצלו. הוא היה מדבר עם מישהו שהופיע איתו, למשל, ההוא היה מעצבן אותו, ואהוד היה מדבר אלי לא יפה"
האם זוהי תופעה של ידוענים בלבד, או מצליחים במיוחד. ואולי זה חלק משיגרה של זוגות נשואים זוגות אוהבים ורק אף אחד לא מדבר על השיגרה הזאת.
מי שכוחו בסבלנותו נשאר בזוגיות עם הקילקולים ומי שלא, דבר שהפך למפותח בימינו, אומר שלום וגם לא להתראות ושהילדים יתמודדו.
האם זוהי רעה חולה שנגזרה משמים. האם זוהי רעה חולה שלא ניתן להתמודד עימה. הכעס?
כיום ישנם סוגים שונים של הרצאות שמחנכים להתמודד עם כעסים. למעשה אנשים מפותחים לומדים לספור עד, 10 לפעמים יותר, על מנת למתן את כעסם או להימנע ממנו. עם זאת זה אינו נופל בחלקם של רוב האנשים.
אם כן, נסכם. האם כעס הוא חלקם של ידוענים בלבד? התשובה היא לא! האם ניתן לשלוט בכעס. כן! קודם צריך לדעת מה מכעיס, מי מכעיס ולבנות אסטרטגיה שבה מחליטים מה עושים עם הכעס שנוחת ביום בהיר ומכניס עננים לתוך חיינו. והצעד השלישי מה עושים עם הכעס. איך מנטרלים אותו. איזה תעלות חופרים על מנת להעביר אותו למקומות מועילים ובטח שלא פוגעים באף אחד.
אז זהו. יש כאן עוד מטלה שצריך לתת את הדעת למי שיש לו אוצר שניקרא כעס. כי הכעס הוא כוח יצרי. כוח של אנשים שאינם חפצים להיות פריירים מצד אחד אך הבריאות שלהם "הולכת" כתוצאה מזה. אז זיכרו. לסמן את הכעס, להחליט מה עושים במקום להוריד על האשה או הבעל, ולבסוף לבחור פעילות עם נוכחות בריאה (ולבסוף לא לשכוח ללחוץ על פעל).
ואולי גם לשתף אותי. מה יש?
אורלי נתנאל
